מכירים את התחושה
שאתם מותשים ולא מסוגלים יותר לתפקד?
שאתם מרגישים פריירים ומנוצלים ושאף אחד לא רואה אתכם?
שבן הזוג שלכם לא מבין אתכם והתסכול מתפרץ?
זה הזמן לבחון את שיעור הנתינה שלכם בחיים
אנשים רבים, רגילים לרצות את האחר, להתאים את עצמם למה שהאחר רוצה ונוטים לשכוח מהצרכים שלהם. רובינו עושים זאת באופן בלתי מודע, כדי שיתנו לנו מחמאות שנעימות לנו, כדי שיאהב אותנו, כדי שלא יהיו ויכוחים ועימותים מפחידים. אנו מבטלים את עצמו לחלוטין ואז בן הזוג מפרש זאת באופן בלתי מודע כנזקקות, זה לא מושך ואפילו דוחה את האחר.
ברמה הגבוהה התפקיד של בן הזוג מולנו במקום הזה הינו לגרום לנו ללמוד את שיעור הנתינה המאוזנת, וכל עוד לא נלמד זאת יכולים להתרחש שתי תופעות מצערות:
1. הקצנה והגדלה של הדרישות ושאיבת האנרגיה מאיתנו עד שתיהפך לבלתי נסבלת.
2. התנהגות מזלזלת, שיפוטית, הקטנה ודחייה.
רוב “המרצים” אפילו לא יודעים מי הם באמת. מכיוון שהם רגילים לרצות מגיל קטן ואולי אף פעם לא גילו זאת על עצמם.
כשאנו נמצאים במצב של נתינת יתר עד כדי ביטול עצמי (זה יכול להיות רק בתחום אחד בחיים, למשל מול הילדים, העבודה, ההורים ועוד או בכמה תחומים), אנו מרוקנים את מאגרי האנרגיה שלנו לרמה אקוטית ולא נותר לנו כוח לתפקד, רמות המירמור והכעס גוברים ואנו הופכים למתוסכלים יותר ויותר, מאשימים את כל העולם בקושי שלנו ובעיקר את בן הזוג ולעיתים אף נכנסים למצבי דיכאון.
אז מה עושים?
לוקחים אחריות על חיינו, מתחילים להבין שאם אנו לא נשנה את דרכינו דבר לא יקרה וכל עוד לא נלמד את השיעור הוא יחזור שוב ושוב בלופ מתמשך, אשר נעשה קשה יותר מרגע לרגע.
המטרה הגבוהה הינה, שנלמד לאזן את הנתינה שלנו, לדרוש את הכבוד המגיע לנו, ללמוד לומר “לא” בצורה סמכותית ועם כוונה אמיתית, לבקש עזרה ושיתוף פעולה במקומות שאנו מזהים מצבים שאנו פועלים בהם בעודף נתינה.
לשאול את עצמנו מה הם הצרכים והרצונות שלנו? מה בא לי לעשות? מה עושה לי טוב וגורם לי הנאה? ולהתחיל לשים את עצמנו בראש הסולם ולא בתחתית.
למצוא לנו עיסוקים שתורמים לנשמה שלנו, לפנות זמן לעצמנו ולבדוק כל סיטואציה אם היא אכן תואמת לנו או שלא.
כשנפעל מתוך מודעות בנושא ונלמד את עצמנו לפעול מתוך נתינה מאוזנת, בן הזוג לא יצטרך ללמד אותנו יותר את השיעור .
זהו טיפ מתוך סדרת טיפים אשר הינם חלק מההשקה של סדנת “פרידה במודע”.